פסק-דין בתיק ס"ע 19252-07-10

1.         התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כקופאית בסניף שהפעילה הנתבעת בעין המפרץ (להלן- הסניף), מיום 6/4/02 ועד ליום 6/5/10.

2.         לציין, כי במעמד הדיון המוקדם בתיק זה, הוסכם בין הצדדים כי שכרה הקובע של התובעת עומד על 2,887.65 ש"ח לצורך חישוב שווי ההודעה המוקדמת והמשכורת הקובעת לצורך פיצויי פיטורים וכי ככל שיקבע כי מגיעים לתובעת פיצויי פיטורים, הרי שאלו עומדים על סך של 5,776 ש"ח.

3.         על תנאי העסקתה של התובעת אצל הנתבעת חלות הוראות הסכם קיבוצי מיוחד שבין ההסתדרות הכללית  לבין הנתבעת, אשר חלקו צורף כנספח ב' לכתב ההגנה (להלן- ההסכם הקיבוצי).

4.         לטענת התובעת בכתב תביעתה, עת הגיעה לעבודתה ביום 6/5/10 בשעה 16:00 היא נקראה בדחיפות לחקירה בה הואשמה על לא עוול בכפה כי עשתה יד אחת עם שתי קופאיות אחרות בסניף על מנת להעביר מוצרי קופה ללא תשלום.

לטענתה, למרות שהכחישה כל קשר לאישומים היא פוטרה לאלתר בבושת פנים, לאחר הליך חקירה קצר, ללא שימוע תוך פגיעה בשמה ובכבודה, ועל כן עתרה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת וכן פיצויים בגין אי עריכת שימוע בסך של 70,000 ש"ח ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח.

5.         הנתבעת מנגד, מכחישה את זכאותה של התובעת לסעדים הנתבעים על ידה וטוענת כי הוכח שהתובעת גנבה, כי הפסקת העבודה לאלתר ללא פיצוי ושלילת פיצויי הפיטורים בוצעו בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי וכי נערך לתובעת שימוע כדין, ועל כן דין תביעותיה להידחות מכל וכל.

דיון והכרעה

6.         מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר שרון דן- מנהל סניף, הגב' אסתי דהן- סגנית מנהלת הסניף, מר שלומי ראובן - קצין בטחון אזורי של הנתבעת ושל הגב' לילי דברי -  נציגת ועד העובדים בסניף.

לאחר מכן, סיכמו באי כח הצדדים את טענותיהם בפנינו בעל פה, ולהלן הכרעתנו.

7.         וכך, לטענת הנתבעת בכתב הגנתה ותצהירי עדיה, ביום 6/5/10 פנתה הגב' אסתי דהן- סגנית מנהלת הסניף אל מנהל הסניף וסיפרה לו כי תפסה קופאית אחרת בשם רינת מעבירה לקופאית בשם שירן, חלק מהקניות שלה מבלי לחייב אותה בגינן.

בעקבות כך, נערך באותו מועד בירור בסניף לשתי הקופאיות, במעמד מנהל הסניף, הקב"ט ונציגת ועד העובדים.

במהלך הבירור, הקופאית שירן הודתה במיוחס לה ואף הפלילה את התובעת, עת מסרה כי דובר בשיטה של שלושת הקופאיות שהן חברות (התובעת, רינת ושירן), לפיה הן היו מעבירות זו לזו מוצרים בקופה מבלי לשלם בגין חלק מהם, לאחר שהיו בודקות שאין קב"ט בסניף.

כמו כן, העיד מנהל הסניף בתצהירו, כי עוד לפני שנודע לו על כך ששירן הפלילה את התובעת במפורש, סיפרה לו הגב' דהן, שאחת הקופאיות סיפרה לה ממש באותו הרגע, שיומיים קודם לכן  ראתה את שירן מעבירה לתובעת את הקניות שערכה, והגם שדובר בכמות אדירה של מוצרים והיא שילמה בגינם רק 70 ש"ח, עוד סיפרה לה אותה קופאית, כי התובעת התעקשה לשלם רק בקופה של שירן, ולא אצלה ולא אצל אף אחת אחרת.

לדברי מנהל הסניף בתצהירו, הוא העביר את המידע הזה לקב"ט, שבדק את המידע עם שירן וזו, כאמור, הודתה והפלילה גם את התובעת במעשה הגניבה, עת מסרה כי יומיים קודם לכן ביום 4/5/10 בשעה 22:00 לערך הגיעה התובעת לקופתה של שירן, ערכה אצלה את קניותיה, כאשר בהתאם להסכמה בין השתיים, שירן העבירה בסורק רק חלק מהקניות, כך שהתובעת לא שילמה בגין חלק מהמוצרים שקנתה.

הנתבעת צירפה לתצהיריה את הודעותיה של שירן מאותו יום - ראה: נספחי א' לתצהיר הקב"ט מר ראובן, שאף הוא מסר תצהיר בנדון.

וכך, לטענת הנתבעת, כאשר הגיעה התובעת באותו יום (6/5/10) למשמרת שלה, בשעה 15:00 לערך, קרא לה הקב"ט לחדר של מנהל הסניף לבירור, שארך כרבע שעה.